"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"...
הפסוק הראשון בספר הספרים, מתאר את שני הגורמים הראשונים אותם ברא אלוהים: השמיים והארץ. בפסוק זה, טמונה ההכרה הראשונית בקיומים של שני עקרונות אוניברסאליים המסמלים את תחילתם של כל הדברים, כמו גם את ההכרה, כי הבסיס לשלם טמון, בקיומם של שני אלמנטים ראשוניים ומנוגדים זה לזה. הבנה זו חשובה, שכן היא מהווה את הבסיס הראשוני והחשוב בהבנת מודל היין והיאנג.
אולם תיאור היין ויאנג כשני ניגודים היוצרים את השלם, מותיר אותם בדרגת המודעות הראשונית שלהם. היין והיאנג מציגים אכן שני עקרונות המתקיימים בטבע ובחיינו, כמו: שמיים וארץ, יום ולילה, שפל וגאות, שחור לבן, זכר נקבה – אבא אמא. אך מכאן ניתן גם למצוא את שורש מורכבותם, שהרי התנועות שמתקיימות בטבע, נעות הן ללא הרף ואינן חד ממדיות. הן דינאמיות, רב ממדיות ואף קוונטיות, משפיעות ומושפעות אחת מהשנייה ואחת על השנייה, ברצף אין סופי של סיטואציות, שינויים והקשרים.
ניתן להבין את היין והיאנג דרך 6 עקרונות עיקריים, אותם ניתן להבין מעצם ההתבוננות על החיים, ובאמצעות הסמל המייצג אותם, סמל היין והיאנג.
ששת העקרונות המנחים הם:
עיקרון מספר 1:
יין ויאנג הנם שני אלמנטים מנוגדים והפוכים, המתקיימים זה לצד זה את הבסיס להבנת עיקרון זה ניתן לשאוב מהתבוננות פשוטה על האופן בו פועלים חוקי הטבע הבסיסיים, הבאים לידי ביטוי בשני חצאיו, הלבן והשחור, של סמל היין והיאנג.
את היין והיאנג ניתן לחלק לטבלה בת 2 טורים. היין מייצג את האנרגיה הנקבית, והיאנג את האנרגיה הזכרית.
הלילה הוא יין והיום הוא יאנג.
לכן ניתן להעמיק ולהשליך עיקרון זה למימדים נוספים בחיינו: לילה משמעו חושך, כהות, שינה, מנוחה, סטטיות, התכנסות, עצירה, דעיכה וכד'. לכן, תכונות אלה הן ייניות. בבית, יבוא לידי ביטוי היין באזורים היותר חשוכים בבית, בחדרים המשמשים לפעולות איטיות יותר, כמו חדרי שינה או שירותים, באנרגיה סטאטית, עצורה, בתחושה כללית של שלווה ורוגע. הקירות יהיו כהים יותר, הריהוט ישא אופי "מקבל" (כמו כורסאות רכות וכבדות), הקווים הכלליים יהיו אופקיים, מזכירים את תנוחת השינה, וריבוי פריטים וחפצים יקשה על הצ'י – אנרגיית החיים לזרום בחופשיות.
עודף יין, יתרום לתחושת כבדות, לאות ואפילו עצב לבני הבית. לא תהיה להם ההנעה לפעילות, יוזמה ועשייה, הם יתקשו ליזום מהלכים חדשים בחיים, והחיים לא ינועו כפי שהם רוצים.
לעומת זאת, היום הוא יאנג. לכן הוא יבוא לידי ביטוי באנרגיה דינאמית, בית מואר, חפצים בוהקים ובורקים. בית שבאופיו הנו יאנגי יותר, במיוחד באזורים הקולקטיביים, יאפשר תנועה זורמת וחופשית של הצ'י, ובכך יתמוך בבני הבית לעשייה, ריכוז או זרימה.
טבלת היין והיאנג ארוכה, כפי שתוצג בהמשך, מכילה פרטים רבים המתקיימים בבית ובסביבה, ויש בהם כדי להשליך ולהשפיע על כל תחום בחיינו: תפקודי, קוגניטיבי, רגשי או מנטאלי.
סיכומו של עיקרון זה: היקום מורכב משני אלמנטים מנוגדים, החיים זה לצד זה. אלמנטים אלה מתקיימים ברבדים שונים הן בחיינו ובהן בסביבה בה אנו חיים. אנו מושפעים מהם ומכילים בתוכנו שני אלמנטים קוטביים אלו.
עיקרון מספר 2:
השלם הוא סכום שני חלקיו משמעו, כי העולם וכל דבר הקיים בו, מורכב משני אלמנטים, החיים זה לצד זה, ולא יכולים להתקיים אחד ללא השני. לדוגמא: זכר ונקבה – שינה וערות, לבד וביחד וכד'. בסמל היין והיאנג בא עיקרון זה לידי ביטוי בצורת העיגול השלם, הסימטרי והאינסופי.
תפיסת השלם מקורה בקבלתו כבעל שתי איכויות שונות - מנוגדות. היממה, אינה אלא סכום חלקיה – היום והלילה. העובר, נוצר מתא זרע ותא ביצית. בלעדיהם לא ייווצרו תנאי חיים. גם ביחידה הזוגית ניתן למצוא ביטוי לעיקרון זה כאשר שני אינדיבידואלים יוצרים תא אחד – המערכת הזוגית, מזינים אותה ומתגבשים לתוכה במסגרת ייחודית עם אפיונים משלה.
בבית, הבנה זו באה לידי ביטוי פשוט בחלל (השלם), הנוצר מאנרגיית השמיים שלמעלה - (התקרה), ואנרגיית האדמה שלמטה, (הרצפה) , המגדירות את החדר כחלל שלם.
הרצפה מסמלת גם את הקרקע עלינו אנו עומדים, את החומרי והגשמי. התקרה תסמל את ההארה, הבערות המחשבתית והרוחניות והאלוהות.
הבנה זו מקדמת אותנו לעיקרון הבא.
עיקרון מספר 3:
חוק התנועה או ההשתנות, משמעו:
היין והיאנג נמצאים בתנועה ובהשתנות מתמדת. אותה יחידה זוגית עוברת כל העת שינויים, כאשר שני האינדיבידואלים, עוברים כל העת, כיחידים, שינויים ומהלכים פנימיים וחיצוניים. חלקי היממה או עונות השנה, נמצאים כל העת בתנועה, כאשר הלילה או היום אינם מתחילים בנקודה אחת ומסתיימים באחרת.
בכל רגע נתון מתקיימת בהם תנועה דינאמית, המורכבת מאין ספור גוונים ווריאציות. כך גם הקיץ, החורף. גם בחיינו, קיימת דינאמיקה אין סופית, לכן, נכון יהיה על פי הבנת הפנג שואי, כי הבית, המשמש כבבואה של אישיותנו וחיינו, יתאים עצמו לחוק ההשתנות. אם למשל, לתוך הבית אין יוצא ואין נכנס, אין שוני או תנועה, הרי שבנקל נמצא עצמנו במצב סטאטי על ציר החיים, וברמות ה"מינד" נישאר תקועים, ללא כיוון, ללא תנועה, ללא שינוי או התרחשות פנימית וחיצונית.
לשון הפוכה – שינויים תכופים מידי בבית, ללא הרף, עלולים ליצור עודף תנועה בחיינו, יביאו אותנו למצב בו נשרוף את עצמנו, נגיע למצב של תשישות, חולשה ועייפות.
בעונת החורף, כדאי "לחמם" את הבית בצבעים חמים, תאורה מלאכותית, שטיחים רכים. בקיץ, כדאי "לצנן" את הבית באמצעות צבעים קרים או מתכתיים ולצמצם באלמנטים מחממים ( נרות, שטיחונים, כריות וכד').
חוק התנועה וההשתנות מתואר בסמל היין והיאנג בצורתם של שני חצאי המעגל - השחור והלבן, הדומה לתנועה בלתי פוסקת, בתוך הדינאמיקה של השלם.
עיקרון מס' 4:
עיקרון היחסיות, משמעותו של עיקרון זה היא, כי בין שני הקטבים, השחור והלבן, קיים רצף דינאמי של אירועים והתרחשויות, אשר כל אחד מהם מכיל תכונות ייניות ויאנגיות, ותכונות אלה הנן יחסיות מול תכונותיהם של אלמנט קרוב אחר.
בסמל היין והיאנג, קיימת נקודה שחורה על חציו הלבן, ונקודה לבנה על חציו של השחור. מכאן ניתן להסיק כי אין יאנג מוחלט, אין יין מוחלט. בחורף, יש ימים חמימים יותר, בקיץ ישנם ימים קרירים יותר. אנשים הבוחרים בקצוות החיים, אינם יכולים להכיל באמת את משמעות החיים האמיתית שמשמעה שינויים ותמורות, ומתקשים לתפקד באורך חיים מאוזן.
השימוש בביטוי: לראות את העולם בשחור ולבן, נועד לתאר מצב בו אדם רואה את העולם בקצוות, מתוך קנאות או עיקשות, ושולל מעצמו את היכולת לראות את צבעי הביניים שבין השחור והלבן - שני קצוות. עיקרון היחסיות, כמו בטבע, משקף את החיים כהווייתם, כאשר הנם מורכבים ממצבים שאינם לרוב חד משמעיים. אם כן, איכותה של כל תכונה, על פי רעיון היין והיאנג, תיקבע ביחס לתכונה
אחרת, לדוגמא: שעת בין ערביים תהיה יינית ביחס לשעת הצהריים, אך יאנגית משעת חצות. האביב הנו יאנגי ביחס לחורף, אך יותר ייני ביחס לקיץ. אנשים במהותם נמצאים על ציר היין והיאנג ברמות שונות של מזג, רגש או עשייה בבית ובסביבה על ציר החיים. יש לתת את הדעת לעיקרון זה, היות וכאשר אנו מגדירים את סביבת המגורים שלנו על פי עקרונות עיצוביים או פונקציונאליים, יש לקבוע אותם על פי עקרונות יחסיים, המותאמים לכל אדם ואדם, באופן שונה. יתרה מכך: הגדרת סביבת המגורים תיקח בחשבון את מקצועו של האדם, סביבת עיסוקו מחוץ לבית, ומערכות הקשרים שלו עם הסביבה.
עיקרון מס' 5:
עיקרון הקוטביות - עיקרון הקוטביות מתקיים כאשר אנו, כמו הטבע, נעים על ציר תנועה בלתי פוסק, בין שני קטבים הפוכים. שיאו של האחד מבשר את תחילת הדרך חזרה לכיוון הנגדי - וההפך. כך, כאשר הגענו מנקודת שיאו של החורף ( היין השחור) , נחזור בהדרגה לנקודת שיא הקיץ ( היאנג הלבן). כאשר נגיע לשיא הערנות, נתחיל בהדרגה להתעייף, ואז נגיע אל נקודת שיא השינה וחוזר חלילה. רבים מאיתנו מכירים את התחושה בה אנו רוצים לרוקן את עצמנו מאנרגיות קשות או מטרידות ולהטעין את עצמנו באנרגיות חדשות.
התופעה באה לידי ביטוי באנשים שאחת לתקופה עושים "סדר" בבית, מרוקנים מגרות, מפנים חפצים או זורקים דברים. לאחר תקופה מסוימת בה חשנו כי "התנקינו" מאותן אנרגיות, נחזור לנקודה בה נרצה לשוב ולאגור. גם במערכות יחסים, רבים מאיתנו זקוקים לפרקים להיות לבד. לאחר שנגיעה השיא, בה נחוש כבר בודדים, נשוב ונרצה לחזור להיות עם אנשים.
עיקרון הקוטביות דומה להשוואת החיים לגלגל ענק, בו לעתים אנו למטה ולעתים למעלה, אולם הגלגל מסתובב תמיד, ללא הרף.
עיקרון מספר 6:
עיקרון האיזון - הנו המשכו של עיקרון הקוטביות, ואולי הוא החשוב מכולם.
עיקרון זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות, ברצונם של אנשים רבים "לברוח" מהעיר. העיר אשר מביאה לביטוי את היאנג, במלוא עוצמתו, מתחה בעידן המתועש את עיקרון היאנג יתר על המידה, והוציאה רבים מאיתנו מהאיזון. משכנם ובתיהם של אנשים רבים, ממוקמים בצמתי תחבורה ראשיים, באזורים סואנים ודינאמיים בערים.
רוב רובם של בני האדם זקוקים לאותו אלמנט מאזן, שיאפשר להם לנוח לאחר יום עבודה, למצוא רוגע, שלווה ושקט. מכאן הנהירה בשנים האחרונות לפרברי העיר ולבתים צמודי הקרקע. בעיצוב פני הבית יש להתחשב בסך המהלכים הפועלים בחיי האנשים המתגוררים/ רוצים להתגורר בו. ניתן לאזן את הבית באמצעות חומרים, צבעים, צורות, פרופורציות וכד'. ניתן למצוא בתים רבים המעוצבים "בטוב טעם". אלא שלאורך זמן, אין הם יכולים לתמוך באנשים הגרים בהם, בהיעדר האלמנטים המאזנים את המרחב הפיזי, אשר יזינו את האנשים החיים בו.
לסיכום: ניתן לחלק אנשים לטיפוסי יין או יאנג. שיוכם לקבוצות אלה, דומה מעט לחלוקתם כטיפוסים מופנמים או מוחצנים. כמובן שחלוקה כזו הינה כללית. ברובנו קיימות תכונות זכריות ונשיות, ואנו יכולים לתפקד ברבדים מסוימים ובתקופות מסוימות כטיפוסים מופנמים או מוחצנים, ובעלי תכונות משולבות של יין ויאנג. הכול יחסי, ונמצא בתנועה מתמדת.
באמצעות הבית והסביבה בה אנו חיים, ניתן להשפיע על רמות התפקוד, רגש, חשיבה של האדם; לווסת "עודפים", וליצור איזון נכון ותומך לאדם.
היות ותורת הפנג שואי עוסקת בהשפעות הצ'י על המרחב ועל האדם במרחב, ומטרת הפנג שואי ליצור תואם בין הטבע לאדם, הרי שהבנה אחראית לגבי עיצוב סביבת האדם, תשפיע גם על האופן בו חייו מתקדמים וזורמים.
רצ"ב דוגמאות לאיכויות היין והיאנג:
טבלת יין ויאנג:
|
בטבע
|
|
יאנג
|
יין
|
|
יום
|
לילה
|
|
גאות
|
שפל
|
|
שמש
|
ירח
|
|
קיץ
|
חורף
|
|
אביב
|
סתיו
|
|
חום
|
קור
|
|
שמיים
|
אדמה
|
|
זכר
|
נקבה
|
|
יובש
|
לחות
|
|
באדם:
|
|
יאנג
|
יין
|
|
גבר
|
אישה
|
|
אבא
|
אימא
|
|
מוחצן
|
מופנם
|
|
דינאמי
|
פסיבי
|
|
רוחני
|
ארצי
|
|
חשיבה
|
רגש
|
|
שמחה
|
עצב
|
|
חברתי
|
מתבודד
|
|
מתפרץ
|
מתכנס
|
|
בבית
|
|
יאנג
|
יין
|
|
תקרה/ גבוה
|
רצפה/ נמוך
|
|
אור/ תאורה חזקה כלפי מטה, ספוטים.
(מתאימה: לחדרי עבודה דינאמיים, סלון, מטבח, חדר אוכל)
|
חושך/ תאורה חלשה ורכה, מעומעמת, כלפי מעלה.
(מתאימה לחדרי שינה או חדרי עבודה טיפוליים).
|
|
חפצים מועטים
|
חפצים מרובים
|
|
קוים ישרים וחדים
|
קוים מעוגלים או אמורפיים
|
|
חומרים נוקשים ( כמו מתכת)
|
חומרים רכים ( כמו בדים)
|
|
שולחן עגול
|
שולחן מרובע או מלבני
|
|
עתיד: סגנון היי טק
|
עבר: סגנון עתיק
|
|
צבעים בהירים או חמים
|
צבעים כהים או קרים
|
|
ריהוט קל
|
ריהוט כבד
|
|
חדר כושר
|
ספריה
|
